סַלְפִּינְגָּס

סַלְפִּינְגָּסm. pl. (accus. pl. of σάλπιξ) trumpets. Lam. R. introd. (R. Josh. 2) להרים קול בתרועה ס׳ Ar. Var. (סלפידס Ar.; ed. סרפינוס, סרפיגס, corr. acc.) ‘to lift up the voice in shouting (Ez. 21:27), that means the trumpet signals; Koh. R. to XII, 7 בסרפיניסם (corr. acc.) Gen. R. s. 99 סולפירים (סלפירין, סילפירי, read ד for ר, v. preced.). Pesik. R. s. 5 סלפירין (corr. acc.). Pesik. Baḥod., p. 152a> כמה קרנות … וכמה סלפידיםוכ׳ how many horns have they (the gentiles) … how many trumpets!; Midr. Till. to Ps. 81:4 ספק ידים (ed. Bub. ספלירין; corr. acc.); Yalk. Lev. 645 סנפירים (corr. acc.); a. e. (variously corrupted).